סיפור מרגש על אישה/חתולה מיוחדת

כתב ד"ר עופר שביט וטרינר Bvsc prêt. MRCVS

 

לאה בן דוד כבר שבועיים קונה אצלנו מזון מיוחד (יקר) לחתול רחוב אותו היא סועדת  אותו אספה מהרחוב  לאחר דריסת רכב. לצערי הייתי אז בחופשה בחו"ל ולאה הופנתה לטיפול במרפאת  חירום שם נאמר לה כי "מעט מאוד אנשים היו תומכים כך בחתול רחוב" ,מה שהזכיר לי סיפור אמיתי מלפני 20 שנה על אותה לאה בן דוד ועל חתולת רחוב אחרת.

 

הייתי אז וטרינר צעיר בתחילת הדרך כשלאה הופיעה במרפאה עם חתולת רחוב ששתי רגליה נלכדו בגדר הבית והיא נותרה בהריון! תלויה באוויר . כששחררו אותה קפצה ונעלמה ולא שבה אלה מספר ימים מאוחר יותר עם בטן ריקה מגורים ובמצב נוראי : 2 רגליים קדמיות מרוסקות , מזוהמות ורקובות ובסכנת חיים אמיתית. לי היה ברור שצריך להמית אותה כמעשה חסד אחרון , אבל לא ללאה ,היא התעקשה להציל את החתולה :"אבל איאלץ לקטוע  את שתי רגליה הקדמיות  ולא תהיה לה  כל אפשרות ללכת – זה סבל נוראי וצער בעלי חיים" טענתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני הניתוח

לא עזרו לי טיעוני המלומדים ולאחר שלאה נשבעה למלא את כל דרישותיי: בניית הליכון על גלגלים שיחובר ברצועות לגוף החתולה לפי מפרט משורטט שנתתי לה ,אז ורק אז נכנסנו לחדר הניתוחים כשאני ספקן בתועלתו ובנחיצותו של הניתוח . לאחר כשלוש שעות של מאבק אמיתי יצאנו עם חתולה קטועת 2 רגליים קדמיות וגוף שסוע תפור  וחבוש : היא נראתה כמו נקניק עם ראש חתול. 

למחרת בבוקר כלוב האשפוז נראה כמו לאחר מלחמה : קרעי תחבושות ,פדים ,וצמר גפן היו מפוזרים בכל פינה , ואי שם באמצע ישבה חתולה רושפת חושפת  ומאיימת. לאחר מאבק לא קצר והרדמה חוזרת החתולה טופלה  ושוב נחבשה והושבה לכלוב האשפוז.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למחרת הניתוח

למחרת חזר אותו סיפור.היה ברור שלא ניתן לטפל בה במרפאה וכי כל תחבושת שתושט עליה דינה חד הוא, בהתייעצות עם לאה הוחלט להחזיר את החתולה לביתה של לאה ולקוות לטוב ביותר.

מדי יום יומיים הייתי מתעדכן טלפונית על מצבה  : היא סירבה לאפשר לגעת בה , היא סירבה לשהות בתוך הבית רק בחוץ  ותוך מספר ימים סיגלה לעצמה תנועה על 2 רגליים אחוריות מקפצת כמו ארנבת .כמובן שאופציית ההליכון – שנבנה עבורה ממש לפי מידתה הלכה ונעלמה. איני זוכר כיצד הסרתי את התפרים אבל אני כן זוכר שכל שיחת טלפון שלי  הייתה מתחילה בשאלה אם היא כבר מבוייתת  ומטופלת בבית ותמיד נעניתי בשלילה.  עד מהרה היה ברור שהיא שולטת במצב  בחצר : בזקיפות קומה הייתה מגרשת כל פולש לא רצוי ובקפיצות ארנב  נהייתה למלכת החצר. אט אט הגלידו פצעיה והיא חזרה לתפקוד מלא . את ההפתעה הגדולה מכולם סיפקה לנו כאשר יום אחד החלה בטנה לתפוח! אז נזכרנו שלא עיקרנו אותה בזמנו, אולי בגלל שסברתי שממילא לא תשרוד?

לא אלאה אתכם אבל מיצי המליטה מספר שגרים (על שתי רגליים בלבד) , היניקה וטיפלה בחתלתולים , ושילחה אותם לחופשי כשהגיעו לפירקם. היא הייתה מלכת החצר הבלתי מעורערת ואולי גם השכונה עד שיום אחד כארבע שנים לאחר הניתוח נעלמה לבלי שוב כמו עוד חתולת חצר...........

 

                

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל לא לאה , לאה ממשיכה עד היום ללמד אותנו פרקים באהבת האדם את מחמדו ולשבור שיאים בנאמנותה לרווחתם של בעלי החיים וללמד אותנו שאהבה והתמדה חזקים מספקנות והססנות....

 

תודה לך לאה