בעיות מתן שתן וצואה בבית בחתולים מתחלקות לשתי קטגוריות : כאלו הקשורות במתן שתן וצואה מחוץ לארגז החול המיועד לכך וכאילו הקשורות בסימון. בכל המקרים יש תחילה לבצע חקירה רפואית על מנת לשלול בעיות רפואיות העלולות לגרום לתופעות האלה. לפעמים גם לאחר פתרון הבעיה הרפואית יהיה צורך בטיפול התנהגותי על מנת לרפא התניות שנגרמו עקב הבעיה הרפואית : חתול שהיתה לו דלקת בדרכי השתן ומשייך את ארגז החול לצריבה הנלוית למתן שתן , או חתול חולה סכרת או אי ספיקת כליות המרבה להטיל מימיו ועלול לעשות זאת מחוץ למגש החול, או חתול משלשל עלול לא לשלוט ברגע האמת ולפספס את הארגז
- עשיית צרכים לא נאותה בבית
- מתן שתן שלא במקום המיועד
- סימון השתן : שימוש בשתן לפעולה תיקשורתית המערבת את חוש הריח. ללא קשר לפעולת ההשתנה עצמה.
- מתן צואה שלא במקום המיועד לכך
- סימון בצואה.
מתן שתן שלא במקום המיועד : נעשה על משטחים אופקיים לרוב בקרבת מגש החול המיועד לכך לעיתים נעשית הפעולה באתר יחודי ( מאחורי כורסה אחת) ולעיתים על חומר נבחר :עציץ ,שטיח (חתולים המשתינים על מיטת הבעלים או על בגדיהם מציגים "סימון בשתן" !!! בעיה שתידון בהמשך))
לאחר שנשללה בעיה רפואית (דלקת בדרכי השתן ) יש להסתכל על גורמים סיבתיים מעודדים כגון סוג חול בלתי מתאים או מגש מלוכלך ומסריח.
חתול שעובר להשתנה באסלות פורצלן לרוב סובל מדלקת בדרכי השתן.
גורם סביבתי נוסף בעל חשיבות הינו מערכת היחסים של החתול החוטא עם חתולים אחרים בבית : חתול נוסף בבית המשאיר בארגז החול סימונים מאיימים לחתול החוטא או חתול נוסף המתקיף / או קופץ במשחק על החתול היוצא מארגז החול ובכך מאלצו לחפש מקום פרטי יותר לעשיית צרכיו.
תהליך הבירור הנ"ל מצריך "לשאול את החתול" לעדיפויותיו על ידי הקצאת מגשים בגדלים שונים עם סוגי חול שונים במקומות שונים בבית. וספירת התדירות של השימוש בכל ארגז וקביעת הארגז המועדף.
בגדול מתן שתן שלא במקום המיועד ניתן לפיתרון באמצעים סביבתיים.
מתן צואה שלא במקום המיועד :מספר גורמים אפשריים כמו: חוסר שביעות רצון מטיב החול המיועד או נקיונו או מיקום ארגז החול. יש לצפות בחתול ולראות את צורות ההתנהגות. צפיה כזאת עשויה לתת רמז חשוב לגורם המפריע. במצב רגיל חתול יבחר את המקום יחפור בור קטן יטיל את צואתו ואחה"כ יכסה את הצואה .
התנהגות שונה תחשב :הליכה על קצות אצבעות , שיקשוק כפות הרגליים לאחר מגע עם החול המיועד, יציאה מארגז החול ללא כיסוי הצואה. הפרעה חוזרת בזמן "הטקס" כמו ילד שמפריע,כלב שאוכל את היציאה או אפילו חתול אחר שמפריע בזמן הטלת הצואה .
מתן שתן וצואה שניהם מחוץ למגש החול כמעט תמיד מראים על חוסר שביעות רצון מארגז החול.
מטרת הטיפול הינה להגביר את זמינות ואטרקטיביות ארגז החול לחתול ,ולהוריד את זמינות ואטרקטיביות של מקומות אחרים.
י-ש להוציא גושי צואה או שתן יום יום. יש לנקות ולהחליף כל החול פעם בשבוע . ולהמנע משימוש בחמרי ניקוי מדיפי ריח גם לא ליד ארגז החול.
השתמש ביותר מארגז חול אחד / חתול ופזר אותם במקומות שונים. הרחק קערות מזון מארגז הצרכים.
מקם את הארגז במקום לא סואן ורעשני ( לא על יד מכונת הכביסה!!!)
במקרים קשים יש להסגיר החתול בחלל קטן : חדר אמבטיה / מרפסת עם ארגז חול + אוכל לתקופה עד שהחתול יעשה את צרכיו בארגז ואז בהדרגה להגדיל את שטח מחייתו.
טיפולים התנהגותיים :
חיזוק חיובי : יש להאכיל את החתול פעמיים ביום בשעות קבועות ולעקוב ולתעד את מועד עשיית הצרכים. כעת כשזמן זה ידוע בסבירות גבוהה בבוא העת יש לקחת את החתול לארגז הנבחר ולאחר ביצוע חיובי של פעולת מתן הצואה או שתן יש להעניק לחתול פרס : טונה ,או מזון מפתה אחר לפי העדפת החתול.
חיזוק שלילי: עונש חייב לבוא מידית עם ביצוע העבירה ( תוך 1 שניה .) על מנת להיות אפקטיבי. דחיפת אף החתול להפרשה אינו מיצר אף השפעה חיובית.
האכלה או משחקים באתר עשיית הצרכים הבלתי מקובל על הבעלים ,עשוי לסייע בהפסקת התופעה הבלתי רצויה
בעיות סימון בצואה ושתן
סימון משטחים אנכיים : החתול מריח את המשטח , מכוון את אחוריו מגביה הזנב ומסיטו ומשפריץ זרם של שתן אחורנית. בדרך כלל כמויות קטנות ולאחריו מריח את המשטח המסומן. חתולים אלו ממשיכים להשתמש בארגז החול להשתנה רגילה.
זכרים בעיקר !!!! ובעיקר זכרים לא מסורסים !!!!
חלק מתהליך רביה , התנהגות דומיננטית או צורת פעילות חברתית.
תהליך של סימון טריטוריה וסימן לחתולים אחרים לשליטה על שטח מסויים.
חתול בייתי בדרך כלל מסמן גירוי חזק של נוכחות חתול נוסף בבית מעין "אגרסיביות פסיבית " כנגד החתול האחר. מיקום הסימון עשוי להצביע על מקור ההפרעה : סימון דלתות וחלונות יראה נוכחות חתולים מבחוץ.סימן רהיטים או קירות פנימיים יראה תגובה לחתול אחר שנמצא בתוך הבית.
שינויים בבית עלולים לגרום להופעה של התופעה עקב חרדה בחתול :מעבר לבית חדש,הכנסת חתול חדש נוסף לדירה, יש חתולים המסמנים באופן קבוע במקום קבוע או חומר קבוע :רמקולים של מערכת סטריו ,ומכשירי מטבח הם מטרות נבחרות וכן חפצים נושאי ריח הבעלים כנעליים בגדים או תיקים. וכן חפצים חדשים שזה עתה הוכנסו הביתה.
ניתן להבחין בן העדפת החפץ או המקום על ידי העברת החפץ המסומן למיקום חדש והתבוננות בהתנהגות החתול.סימון יכול גם להתבצע על משטחים אופקיים . כמות השתן בדרך כלל גדולה יותר,רק שבמקרה כזה יש מעורבות ברורה של חומר מגרה (שטיח צמר ) מקום קבוע או ריח יחודי ( מיטת הבעלים).
מיקרים אלו הינם יחודיים למצב יחודי ומגיבים טוב לטיפול.
יחסית נדיר בחתולי בית.
במצב של יותר מחתול אחד בבית יש לזהות בודאות את החתול החוטא . באם קשה להבחין בחתול המסמן ניתן לבודד חתול חשוד אך יש חשש שסימון שנגרם עקב מגע עם חתולים אחרים יפסק בזמן הבידוד. ניתן לבסמן את השתן על ידי צבע פלואורוסנטי הניתן דרך הפה.
טיפול רפואי ללא טיפול סביבתי התנהגותי נדון לכישלון ברוב המקרים.. ברוב המקרים הפסקת הטיפול תיגרום לחזרת התופעה.
בברכה - עופר שביט וטרינר
תומצת ממאמר מקצועי בקומפנדיום לרפואה וטרינרית
*כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.