מרכז וטרינרי אהבת החי

חשבתם שזה לא זמן טוב לאמץ חבר פרוותי כי תינוק חדש מצטרף למשפחה? מחקר שנעשה

באוניברסיטת טורקו בפינלנד יוכיח לכם אחרת

​

אם טרם נחשפתם למושג "מיקרוביוטה", בהחלט הגיע הזמן! המיקרוביוטה היא שם כולל לכל היצורים הקטנטנים שחיים בתוך ועל פני גוף האדם. באופן ספציפי יותר, מושבות של מיקרובים שונים מאכלסות את חלל המעיים שלנו והרכבן יוצר טביעת אצבע ייחודית לכל אדם שמשפיעה על תהליכי העיכול, קצב חילוף החומרים והבריאות שלנו

​

השכיחות ההולכת ועולה של מחלות האלרגיה בקרב האוכלוסיות העירוניות ברחבי העולם מדגישה את חשיבות החשיפה המוקדמת לסביבה

בעבר, נטו לחשוב כי החזקת חיות מחמד עלולה להעלות את הרגישות לאלרגנים אך כיום, מחקרים אפידמיולוגיים (הקשורים בחקר מגיפות) מראים כי ההיפך הוא הנכון!  החשיפה לחיות מחמד לא רק שאינה גורמת לסיכון אלא במקרים מסוימים אף עשויה להוריד את הסיכון להתפתחות אלרגיות

נראה כי אורך חיים כפרי המערב חשיפה מוקדמת לחיות משק עשוי להגן מפני התפתחות אסתמה ואלרגיות. הסיבה לכך עשויה להיות החשיפה למגוון מיקרובים ללא העברה ישירה של מיקרובים מהחיות והסביבה לתינוקות

​

במחקר שנעשה בפינלנד, גילו כי מיקרוביוטה ספציפית בשם ביפידובקטריום , שבאופן טיפוסי מאפיינת בעלי חיים, כאשר מצויה במעיים של בני האדם מרמזת כי התרחשה חשיפה מוקדמת של בן האדם לחיות מחמד פרוותיות. החוקרים שיערו כי כמות המיקרוביוטה ביפידובקטריום תהיה גבוהה יותר בתינוקות שגדלו בבתים שמחזיקים חיות מחמד ביחס לתינוקות שגדלו בבתים "סטריליים". החוקרים הצליחו לבודד את מיני ה- ביפידובקטריום הספציפיים שמקורם בחיות המחמד על מנת לקבל תוצאות מהימנות

​

בחנו נשים הריוניות עם רגישות אטופית (נטייה תורשתיות להתפתחות אלרגיות), היסטוריה של אלרגיות או אלרגיות פעילות ואת התינוקות שלהן עד גיל שנה. גילו כי חשיפה לחיות מחמד פרוותיות מווסתות את הרכב המיקרוביוטה במעיים של תינוקות הנמצאים בסיכון לפיתוח אלרגיות

בבדיקות SPTs לזיהוי אלרגיות נבדקה התגובה לחלב פרות, חלבון ביצה, קמח חיטה ואורז, דגי ים מסוימים, פולי סויה, זנים שונים של דשא, חתולים וכלבים, לטקס, בננה, גזר ותפוחי אדמה. תגובה אלרגית לרכיב אחד או יותר נחשבה לתוצאה חיובית בהתפתחות אטופיה

​

התוצאות היו חד משמעיות: התינוקות שנחשפו לחיות מחמד (בין אם במשך ההריון או בשנה הראשונה לחייהם) הציגו רמות גבוהות יותר של ביפידובקטריום (מסוג ספציפי) ביחס לתינוקות שלא נחשפו לחיות מחמד. בהמשך המחקר, נקבע כי רמות נמוכות של ביפידובקטריום במעיים מקושרת לעלייה בסיכון להתפתחות אטופיות. התוצאות מדגישות את חשיבות הימצאותו של הזן הספציפי של הביפידובקטריום בהתפתחות האימונולוגית של הילד. בנוסף, באופן כללי מיקרוביוטה עשירה ומגוונת יותר נמצאה בתינוקות בעלי החברים הפרוותיים שהיא מעין מנגנון הגנה המייצר סביבת מעיים סובלנית ועמידה יותר

​