קשיים בהמלטה וטפול בגורים

כתב ד"ר עופר שביט וטרינר Bvsc prêt. MRCVS.

 

קשיים בהמלטה

ראשית כדאי לדעת איך מתנהלת המלטה רגילה (ראה מאמר קודם זיווגים ,פוריות, הריון והמלטה ). אני ממליץ בכל המלטה להתקשר בזמן אמת לוטרינר לדיווח והתייעצות טלפונית.

 

קשיים בהמלטה נובעים ממספר סיבות אופייניות : חולשת הרחם (לא תמיד ברורה הסיבה) שגורמת להיעדרות כיווצי הרחם הדוחפים את הגורים החוצה. או בעיות מכניות של גורים גדולים מדי לאגן צר מידי או גור בתנוחה רוחבית שאינו מסוגל לעבור בתעלה. ישנם מספר גזעים המועדים לבעיות בהמלטה , הם שייכים למשפחת ה"ברכיוספליקים" המאופיינים בראש גדול ופחוס : הבולדוג האנגלי , הפאג , בוסטון טרייר ודומיהם. לרבים מגזעים אלו קובעים ניתוח קיסרי מתוזמן למועד ההמלטה המשוער ובכך מגדילים את סיכויי ההישרדות של הגורים והכלבה הממליטה.

 

קושי בהמלטה צריך שיעמוד בקריטריונים הבאים :

 

1. הריון שנמשך יותר מ 68 יום מהזיווג הראשון .

2. מעבר של יותר מ 24 שעות מרגע נפילת חום הגוף לפחות מ37.3 מעלות צלזיוס. (מצריך מדידת חום גוף הכלבה פעמיים ביום בהתקרב המועד המשוער של ההמלטה.)

3. 30 דקות של התכווצויות בטניות חזקות בתחילת ההמלטה ללא יציאת גור עם או בלי הפרשה ירוקה מהפות.

4. יותר משעתיים בין גור לגור (כשעדיין יש גורים בבטן – ניתן לבדיקה במישוש הבטן בשתי הידיים).

5. ליקוקים מתמשכים של הפות בליווי יבבות בצורה חריגה המראים על מצוקה וכן הפרשה ירוקה מהפות בתחילת ההמלטה ללא גור שיוצא מיד אחריה.

6. גור תקוע בפות ללא יכולת לצאת.

7. כלבה מראה סימני תשישות מוגברים : רעידות ,יבבות , דיכאון , אפיסת כוחות.
    

במקרים הנ"ל יש להזעיק את הוטרינר או לפנות את הכלבה לוטרינר הקרוב לאבחנה וטיפול.

יש לזכור לקחת גם את הגורים שנולדו על מצע שמיכה נעים ורך ולחממם בהתאם לטמפרטורת הסביבה (בקבוק חם בחורף). 

הוטרינר יבדוק את הכלבה ויעריך את מצבה הגופני : בדיקת מישוש הבטן ובדיקת הפות תראה אם יש או אין יותר גורים והאם יש בעיות של תנוחת הוולד ביחס לאגן. צילום רנטגן יעשה לקבוע את מספר הגורים הנותרים ולוודא אם הם חיים או "מומיות" , וכן להשוות את גודלם יחסית לגודל תעלת ההמלטה דהיינו עצמות האגן ( באם הגור גדול מדי ואין אפשרות שיצא דרך מסלול ההמלטה הטבעי). 

אם הגורים בגודל מתאים ואין בעיית תנוחה (גור שמונח לרוחב האגן אינו יכול לעבור בתעלת הלידה ) והכלבה אינה מותשת ניתן לנסות לעזור לה על ידי חיזוק הגוף בסידן (בהזרקה לוריד), ומתן אוקסיטוצין (הורמון האחראי על התכווצויות הרחם ). מניסיוני לאחר סיוע רפואי בגור הראשון המשך ההמלטה לרוב הוא טבעי וללא בעיות .

במקרים של תשישות יש לשקול מתן גלוקוז לוריד הכלבה בהתאם לבדיקת רמות סוכר בדם. בחלק מהמקרים ניתן לסייע לכלבה בתמרון הגור התקוע בפתח הפות על ידי שימוש באצבע או סיכת דופן הפות בשמן פרפין. אוקסיטוסין ניתן עד 3 פעמים בהפרש של מחצית השעה ואם אין תגובה יהיה צורך להחליט על ניתוח קיסרי.

 

ניתוח קיסרי יעשה בהרדמה מיוחדת אשר תקטין את ההשפעות המדכאות את נשימת הגורים. הניתוח נערך במטרה להוציא את הגורים במהירות האפשרית על מנת שיקבלו טיפול החייאה מוקדם ככל האפשר. בהמשך ניתן לסגור את הרחם או להוציאו ובזאת לעקר את הכלבה.

 

במקרה של גור התלוי חצי בחוץ חצי בפנים ניתן לנסות לעזור לו גם בבית על ידי הבעלים. יש לנסות למשוך בעדינות את הגור בתנועות משיכה כלפי מעלה וכלפי מטה.ניתן ללחוץ מכיוון הבטן או לתזמן כלפי ההתכווצויות של הכלבה.. אסור למשוך בראש הולד ואם אין הצלחה אסור להפעיל כוח רב פן יפגע הגור או הכלבה ובמקום זאת להעביר את הכלבה לוטרינר במהירות.

 

טיפול בגורים:

גורים שנולדים בהמלטה קשה זקוקים לסיוע והחייאה. הכלבה לרוב תשושה או עסוקה בהמלטת גור נוסף .

יש לבקוע את שקית השפיר העוטפת את הגור .מחזיקים את הגור עם הראש כלפי מטה על מנת לאפשר לנוזלים שבריאה או בדרכי האוויר לנזול החוצה. צריך לנקותו ולייבשו ( יש להקפיד על חימום החדר והמשטח עליו מונחים הגורים.) ניתן לשאוב את הנוזלים מפי הגור בעזרת טפטפת ריקה.

עכשיו צריך לשפשף את גופו בעדינות בעזרת מגבת על מנת לעודד את זרימת הדם והנשימה. גור בריא יתחיל פתאום לנשום וייבב קלות.

אם הכלבה משתפת פעולה יש להניח לה ללקק את הגור ולנקותו. 

לעיתים פעולת החייאה נמשכת מספר רב של דקות ו מ צ ל י ח ה ! ! ! אז לא להתייאש מהר.

אחרי כעשרים דקות ניתן לקרב את הגור לפטמות הכלבה ליניקה ראשונה.

במקרה העצוב של מות הכלבה או אם עברה ניתוח קיסרי שלאחריו עדיף להפריד את הגורים מהאם עד להתאוששותה המוחלטת (12 שעות ) יש להאכיל את הגורים תחליף חלב מסחרי המיועד במיוחד לכלבים (עדיף לא להשתמש בחלב פרה או תחליף חלב של תינוקות אדם). את התחליף צריך לחמם פושר ולהאכיל או מבקבוק עם פטמה המותאם במיוחד לגודל הגורים (ניתן לרכוש ערכה מתאימה כמעט בכל חנות חיות או אצל הוטרינר) או טפטפת (של טיפות אוזניים ) או מצינורית הנכנסת ישירות לקיבה. ( פרטים מדויקים ראה במאמר נוסף בסדרה על גידול גורים יתומים) . 

צריך לשמור על חום גוף הגורים : בגיל כזה ובגודל כזה חשיפה לקור ותשישות הם הגורמים העיקריים למות. יש להאכיל אותם כל שעתיים. ניתן לחלוב או לשאוב את חלב הכלבה ולהאכילו לגורים. את הגורים כדאי להצמיד לכלבה חזרה במהירות האפשרית על מנת שיזכו לשתות את החלב הראשוני העשיר בנוגדנים אשר יגנו על הגורים בעלי מערכת חיסון בלתי מפותחת במשך השבועות הבאים.

ככלל יש לשמור גורים בטמפרטורת חדר גבוהה של כ 29 מעלות : חום כזה מסייע במניעת הידבקות בוירוס ההרפס שעלול לקטול שגרים שלמים.

ברוב המקרים הכלבה המסורה תלקק ותדאג לגוריה מיד עם סיום ההמלטה כולה.

הכלבה אוכלת את השליות ואת הפרשות הגורים ובכך שומרת על ניקיון ה"קן" ובריאות הגורים ולרוב תשלשל למחרת ההמלטה.

 

כלבות רבות לא תעזובנה את הגורים ב 24 שעות הראשונות וגם זה תקין ולכן יש צורך להאכילן ולהשקותן. כאשר הצורך שלהן לעשות צרכים יגדל על החרדה האימהית הטבועה בהן , הן תצאנה למספר דקות ללא הגורים וברגע שתסיימנה את עסקיהן תחזורנה לטפל בגורים.

 

מאמר שלישי בסדרה של מאמרים בנושא מערכת הרבייה בכלבים.

*כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.