דלקת רחם בכלבות

כתב ד"ר עופר שביט וטרינר Bvsc prêt. MRCVS.

 

דלקת רחם היא מחלה קשה עד קטלנית בכלבות מבוגרות. למחלה אחראים המערכת ההורמונלית וכן חיידקים המתיישבים ברחם וכן שימוש לא מושכל בפרוגסטגנים (תרופות למניעת ייחום)..

הטיפול המקובל בדלקת רחם הוא הוצאת רחם בניתוח. טיפול רפואי ללא כריתת רחם אפשרי אך מסוכן ואינו מונע חזרת הדלקת לאחר הייחום הבא.

 

דלקת רחם "פיומטרה" ניגרמת כתוצאה מרמות גבוהות של פרוגסטרון בדם : איסטרוגון ופרוגסטרון. שני הורמוני מין ,מופרשים על ידי השחלות . הורמון האיסטרוגן אחראי על ההתנהגות המינית , ועל בשלות הזקיק וכן על תיפקוד מערכת החיסון ברחם. פרוגסטרון המופרש בשלב במאוחר של המחזור אחראי להתפתחות הגוף הצהוב , התפתחות דופן הרחם כהכנה להתחברות הביצית המופרית ,ושימור ההריון.תחת השפעתו מתעבה דופן הרחם בשכבות של תאים המפרישים חומר צמיגי הממלא את חלל הרחם.. בשלב זה של הייחום צואר הרחם פתוח (הכנה לחדירת הפין הזכרי). דרך צואר הרחם הפתוח חודרות בקטריות המוצאות את הנוזל המופרש ככר גידול מצויין וכך נוצר זיהום הרחם. כעת הגוף מייצר מוגלה (כדוריות לבנות המופרשות כנגד החיידקים בגוף הרחם).

צואר הרחם נשאר פתוח (הפרשה קבועה מהבושת ) או נסגר.

בשני המקרים הרחם שבגודלו הטבעי בכלב בן 15 ק"ג קרוב לעובי עפרון מתנפח וגדל בצורה מסוכנת ועלול להגיע לנפח של 5 ליטר (מוגלה).רעלים המצטברים בחלל הרחם משפיעים על שאר הגוף ובמיוחד על הכליות.

מות נגרם באין טיפול על ידי קרע ברחם המתנפח וזיהום צפק הבטן.

שנים רבות נעשה שימוש בפרוגסטרון מלאכותי הניתן בהזרקה או בכדורים למניעת ייחום. תרופות אלו ידועות כגורמות לדלקת רחם במיוחד אם הן ניתנות לדיכוי ייחום שכבר החל. (בנוסף מופללות תרופות אלו כגורמי גידולים בעטין כך שהשימוש בהן בעיני הוא מסוכן ומיותר)

 

תסמינים:

הפות נשארת גדולה ואדומה לאחר המחזור , כלבים נמשכים לכלבה גם לאחר תקופת הייחום הרגילה .הפרשה מוגלתית מהפות, באופן טיפוסי מופיעים התסמינים כשלושה שבועות לאחר המחזור .

בהמשך רואים אובדן תיאבון ,עייפות , השתנת יתר ושתיית יתר , ליקוקים של אזור הפות,

ובשלב מאוחר יותר הקאות ואובדן הכרה.

 

אבחנה:

בדיקת פיזיקלית (במישוש הבטן ניתן לרוב להרגיש רחם גדול מלא נוזלים), ספירת דם (גבוהה ביותר) , צילום רנטגן , בדיקת אולטראסאונד.

אבחנה של דלקת רחם יכולה להיות קלה וברורה ביותר ומצד שני לעיתים היא קשה ומאוד לא ברורה עד כדי הצורך להחליט לפתוח את הבטן על מנת לאבחן סופית (לפרוטומיה).

 

טיפול:

הטיפול המומלץ והיעיל ביותר הוא כריתת רחם ושחלות. 

יש לנהוג בדלקת רחם כבמקרה חירום ולא להמתין עם הניתוח מחשש לזיהום חלל הבטן.

הכלבה חייבת לקבל נוזלים לוריד לפני הניתוח על מנת לתקן את מצב הנוזלים בגוף.

בכלבות בודדות אשר ערכן הוא ברבייתן ( למשל זוכות בתחרויות ) ניתן לבדוק את האפשרות בטיפול רפואי ללא ניתוח: בעזרת טיפול הורמונלי ניתן לפתוח את צואר הרחם ובעזרת הורמון אחר לגרום לכיווצי רחם השופכים את המוגלה החוצה. אנטיביוטיקה במינונים גבוהים למשך תקופה ארוכה תגרום לירידה בזיהום ואפשרות לעבר את הכלבה בייחום הבא.

ברם יש לזכור:

א. הטיפול מסוכן ועלול להסתיים במות הכלבה .

ב. הדלקת חוזרת בייחום הבא ( הבעיה היא הורמונלית!!!)

ג. הסיכוי לפוריות בכלבה כזאת נמוך ביותר.

 

מניעה:

עיקור בגיל חצי שנה של כל הכלבות שאינן משמשות לרביה , ועיקור של כלבות רביה עם גמר תפקודן : דהיינו לאחר המלטת השגרים הרצויים .

 

*מאמר תשיעי בסדרת מאמרים בנושא מערכת הרבייה בכלבים.

*כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.

שעות קבלה:

 

ימי א , ב , ג ,  ד , ה
19:00 - 08:30

 

יום ו / ערבי חג

13:30 - 08:30

כתובתנו:

רח' יד המעביר 9 הדר יוסף תל אביב


אמייל: vet@ofervet.co.il
 

טלפון: 03-6472933

 

פקס: 03-6496131

חירום החל מ 19.00

וט אדום

1-700-553-003

  • w-facebook

© 2017 כל הזכויות שמורות לעופר שביט - מרכז וטרינרי אהבת החי בע"מ | בניית אתר: אנימה